הסיכונים בברית מילה

מאת עו"ד ענת מולסון המייצגת נפגעי רשלנות רפואית

בישראל נולדים כ-80 אלף בנים זכרים בשנה. ב-90% מהם מבוצעת ברית מילה. להערכתי, מאות מהם נפגעים כל שנה כתוצאה מרשלנות בביצוע הליך הברית ועשרות מתוכם נותרים עם נזק בלתי הפיך ובלתי ניתן לתיקון.

ברית מילה היא ניתוח לכל דבר המבוצע באיבר בריא. מבחינה רפואית, יש לכרות איבר מהגוף או לנתחו רק אם הוא חולה. ביצוע שינוי כירורגי באיבר מין בריא ללא נחיצות רפואית וללא הסכמה מדעת של המנותח עצמו אינו עולה בקנה אחד עם האתיקה הרפואית. ארגוני רופאים רבים בעולם המערבי נדרשו לסוגיית המילה, ולאחר שבדקו את כל המחקרים שנעשו בנושא, קבעו שאין הצדקה רפואית למילה. מדובר בניתוח שהוא קוסמטי פלסטי ושאינו להצלת חיים.

מאחר ואיבר המין הזכרי מלא בכלי דם וכל פעולה כירורגית שמערבת איזור כזה גורמת לדימומים, הסיבוכים הקיימים הם:
  1. אחד מכל עשרים ילדים עובר ניתוח להרחבת פתח השופכה בעקבות ברית המילה, שזהו הסיבוך הנפוץ ביותר.
  2. עודף עור עורלה- מדובר בסיבוך קוסמטי שנגרם מכך שהמוהל או מבצע הברית לא הצליח להסיר את כל החלק הנדרש.
  3. דימום קשה. מדובר בתינוקות שנזקקו לפעולה כירורגית כדי לעצור את הדימום, שכן כל האמצעים האחרים לא עבדו.
  4. תסביב של איבר המין. מדובר במצב שבו מי שביצע את הברית לא דאג שהעור יתאחה בצורה תקינה, והאיחוי של העור גרם לאיבר המין להסתובב ב-90 מעלות
  5. חוסר עור, פימוזיס, ציסטה באיבר המין, זיהום קשה בפצע הברית, כריתת חלק מאיבר המין
בתי המשפט נוקטים ביד קשה כנגד רופאים או מוהלים אשר התרשלו בביצוע הניתוח אשר כאמור אינו ניתוח בעל הצדקה רפואית, אלא ניתוח קוסמטי בו חובת זהירות גבוהה וחובת יידוע ההורים בדבר כל הסכנות והסיבוכים הקיימים.

משרד הבריאות לא מיידע את הציבור לגבי סטטיסטיקת סיכונים וסיבוכים של ברית מילה. קיים חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות המחייב בתי חולים לדווח על תינוקות המגיעים למיון עקב תקלות שקרו במהלך ברית, אך המידע אינו גלוי לציבור. אחת הסטטיסטיקות שהוצגה בכנס רופאים בבי"ח שניידר מדברת על שיעור סיבוכים של 1:50 אצל מוהל לעומת 1:200 אצל רופא.

רק עשרה אחוזים מהבריתות מבוצעות ע"י רופאים והיתר ע"י מוהלים, אך לדעתה מומלץ מאד להפקיד את ביצוע הברית בידי רופא בעל מומחיות באורולוגיית ילדים או בכירורגיה פלסטית, מהטעמים הבאים:
  1. רופא רשאי לתת זריקת אילחוש, מוהל אינו רשאי לעשות זאת.
  2. לרופא יש יכולת להתמודד עם סיבוכים רפואיים מתוקף הכשרתו ולמוהל אין את היכול להתמודד עם מצבי חירום רפואיים/
  3. רופאים אינם מבצעים את המנהג הקדום של מציצת הדם מהפין הנימול לאחר חיתוך העורלה- המבוצע על ידי מוהלים רבים.
  4. רופאים עובדים עם כפפות מנתחים, ואילו מוהלים מסורתיים אינם עובדים עם כפפות ומבצעים את שלב הפריעה בציפורן האגודל המושחזת לחוד במיוחד למטרה זו.
  5. לרופא יש ביטוח מקצועי, כך שבמקרה של רשלנות רפואית בביצוע ברית מילה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי מחברת הביטוח שלו גם אם הרופא עצמו חסר אמצעים. מוהלים מסורתיים אינם מבוטחים בביצוע מקצועי. אם מוהל גורם לנזק לאיבר המין של התינוק, ניתן אמנם להגיש נגדו תביעה, אך אם הוא חסר אמצעים לא ניתן יהיה לגבות את הפיצויים שפסק בית המשפט.
  6. על רופאים קיים פיקוח מקצועי. לגבי מוהלים - אמנם מונתה ועדה בין משרדית לפיקוח על מוהלים, אך בחוק לא קיים כל הסדר בעניין זה, ולכן כל אדם רשאי עקרונית לעסוק במקצוע. נוצר אפוא מצב שבישראל פועלים כיום מוהלים רבים ללא הסמכה ורישוי וכמובן ללא פיקוח.
ניתן לתבוע את מבצע המילה אשר התרשל בתפקידו וגרם נזק, עד הגיעו של הילד לגיל 25, לאחר מכן תחול התיישנות על התביעה.

סכומי הפיצויים הנפסקים בשל רשלנות בביצוע ברית המילה, עולים מידי שנה. לפני כארבע שנים, חוייב חבר הכנסת נסים זאב מש"ס לשלם סכום פיצויים של 800 אלף שקל למשפחתו של תינוק, לאחר שבית המשפט קבע כי זאב התרשל במהלך הברית, וכתוצאה מכך נשרו לאחר מספר ימים שני שלישים מהאיבר.

בחודש יוני אשתקד, חייב בית משפט השלום בראשון לציון מוהל של המועצה האזורית גן יבנה לשלם מעל מיליון שקל לקטין שנגרם לו נזק כתוצאה מברית המילה. לאחרונה חייב בית המשפט המחוזי בת"א, מוהל שהתרשל בפיצויים של חצי מיליון ש"ח, עקב העובדה כי לאחר הברית, התינוק החל להטיל את מימיו דרך פתח הנמצא באמצע איבר המין ולא מהמקום הרגיל ועבר ניתוחים רבים לתיקון המצב אך נותרה לו נכות רפואית של 40 אחוזים.

מידע נוסף תוכלו למצוא באתר: www.rashlanut.co.il